דרוש המעיין – הרב חגי מזור שליט”א

/ על ידי 0 /pshita תגובות

דרוש המעין – הרב חגי מזור שליט”א

נכתב ע”י אחד השומעים

‘הסתכל באורייתא וברא עלמא’ … בורא העולם הנחיל לעם הקדוש, שאותה ההארה, שהיתה אז במעמד הר סיני – חוזרת בכל שנה, שוב ושוב.

אבל מה אם אני לא מרגיש בשבועות קבלת התורה, לא שומע קולות, לא רואה ברקים ורעמים…

הנחמה שלי זה סוד המעיין, וכשאני חושב עליו והוא קצת מקל על הלחץ שלי…

למשל אחד אומרים לו ‘תשמח!’. אז הוא שואל, מה פתאום? ושמחת בחגך, עכשיו לא חג!

או למשל אומרים לו תעשה תשובה!…

סליחה?… יש עשרת ימי תשובה, נחזור בתשובה בעשרת ימי תשובה. או, תגיד תיקון חצות, עכשיו מתאבלים על חורבן בית המקדש! עזוב, בשביל זה יש יום בשנה – תשעה באב.

אם השמחה היא בשמחת בחגך, אז אני פטור עכשיו משמחה? מה עם “עבדו את ה’ בשמחה”?

אם התשובה היא בעשרת ימי תשובה, אז אני פטור עכשיו מתשובה? מה עם ‘שוב יום אחד לפני מיתתך’?

אם האבלות היא בתשעה באב, אני פטור עכשיו מלהתאבל על בית המקדש? והלא מצווים תמיד לעשות זכר לחורבן!

מועדי השנה, ה’פיקים’ האלו שהתורה נתנה לנו במהלך השנה, הם המעיינות של אותם דברים שמתגלים באותו יום, באותו חג ומועד. זו הנביעה שממנה אפשר למשוך לשנה כולה, זה המעיין!

בחובות האיברים אנו מחוייבים ומצווים לקיים את כל מצוות החג, אבל מה אם אני לא מרגיש?…

אדם יכול לקיים תפילה רק בחובות האיברים, להזיז את הפה שלו בתפילה… אבל בלי לב, אז את חובת האיברים הוא קיים, אך לא את חובת הלבבות. איזוהי עבודה שבלב – זו תפילה.

אני מציע לקרוא למועדים שלנו מעיינות: הנביעה של השמחה – בסוכות… הנביעה של הקדושה – בשבת… הנביעה של הגעגועים לבנין בית המקדש – בתשעה באב… והמים האלה, השפע הזה שנובע בימי החג היהודי, הוא המשפיע לכל השנה כולה.

המחשבה הזו מקלה עלי מאוד, כי כשעובר עלי שבועות ואין קולות ואין ברקים, אז אני לא מרגיש שאני מפספס, שעכשיו צריך לחכות שנה שלמה עד שבועות הבא.

האמת היא שאני את הדברים הנפלאים האלו שאמורים להאיר בשבועות, לא כל כך מרגיש בשבועות, אני מרגיש את זה כל השנה כולה בלימוד התורה.

את התשובה אני לא מרגיש רק בעשרת ימי תשובה, וגם כשכן, לא ממש כמו שכתוב בספרים שצריך להרגיש… (א ל ו ל !)

המעיין הזה כנראה מנביע את הקדושה הזו אצלי במשך כל השנה כולה.

אולי זה בעיה של הדור שלנו שהתחושות שלנו הם לא מדוייקות, מבולבלות, מעורבבות…

אז את חובות האיברים מקיימים, ומשתדלים לשמוח בחגך כמה שצריך, ולעשות תשובה בימי תשובה, ולהתאבל/להתגעגע בתשעה באב, אבל אל לנו לחשוב שכל השנה כולה אנחנו לא קשורים לעניין הזה, נגמר החג וזהו, חוזרים לשיממון… אם נתחבר למעיין, לנביעה של אותו מועד נדע לשאוב ממנו לכל השנה כולה.

חג שבועות שמח

 

 

תגובות

תגובות

עשו מצווה- שתפו!